קרן מחקה או ניהול אקטיבי: מה עדיף למשקיע הישראלי המתחיל
הוויכוח הישן בין השקעה פסיבית במדדים לבין ניהול אקטיבי ממשיך לעניין משקיעים. מה ההבדלים, מה העלויות ולמי מתאים כל סגנון.
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים מתחילים להשקיע בעצמם, דרך אפליקציות מסחר, חשבונות בבנק או מסלולים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. אחת השאלות הראשונות שעולות היא אם לבחור בקרן מחקה, שעוקבת אחר מדד, או במנהל השקעות אקטיבי שמנסה לנצח את השוק. מדובר באחד הוויכוחים המתמשכים בעולם ההשקעות, ואין לו תשובה אחת נכונה לכולם. אבל הבנת ההבדלים תעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.
מה זו השקעה פסיבית
השקעה פסיבית מבוססת על רעיון פשוט: במקום לנסות לבחור את המניות המנצחות, קונים את כל השוק או חלק מייצג ממנו. קרן מחקה, או תעודת סל, מחזיקה את המניות שמרכיבות מדד מסוים, ביחס למשקלן במדד. אם המדד עולה, הקרן עולה בהתאם, ואם יורד, יורדת.
היתרון המרכזי של הגישה הזו הוא העלות. מכיוון שאין צורך בצוות אנליסטים שבוחר מניות, דמי הניהול בקרנות מחקות נמוכים בדרך כלל באופן משמעותי. יתרון נוסף הוא הפיזור הרחב: קרן אחת על מדד גדול יכולה לחשוף אתכם למאות חברות בבת אחת, ולהקטין את הסיכון שבהימור על חברה בודדת.
מה זה ניהול אקטיבי
בניהול אקטיבי, מנהל ההשקעות בוחר בעצמו במה להשקיע ומתי. הוא מנתח חברות, עוקב אחר מגמות כלכליות ומנסה לזהות הזדמנויות שהשוק פספס. המטרה היא להשיג תשואה גבוהה יותר מהמדד, או לחלופין להגן על התיק בתקופות של ירידות.
הבעיה, כפי שמראים מחקרים רבים לאורך עשרות שנים, היא שלאורך זמן רוב מנהלי ההשקעות האקטיביים לא מצליחים לנצח את המדד שלהם באופן עקבי, במיוחד אחרי ניכוי דמי הניהול הגבוהים יותר. יש מנהלים שמצליחים בשנה מסוימת, אבל קשה מאוד לזהות מראש מי יצליח גם בשנים הבאות.
העלויות: הגורם שמכריע הרבה פעמים
בהשקעה לטווח ארוך, עלויות הן אחד הגורמים החשובים ביותר, ובניגוד לתשואה העתידית, הן ידועות מראש. כל אחוז שמשולם בדמי ניהול הוא אחוז שלא נשאר בתיק וצובר תשואה. לאורך עשרים או שלושים שנה, הפער מצטבר לסכומים משמעותיים.
כשמשווים בין מוצרים, כדאי לבדוק את כל שכבות העלות:
- דמי ניהול שנתיים של הקרן או התעודה.
- עמלות קנייה ומכירה בחשבון המסחר.
- דמי משמרת או עמלות החזקה שגובה הבנק או בית ההשקעות.
- פערי מחירים ועלויות המרת מטבע בהשקעה בנכסים זרים.
למי מתאים כל סגנון
השקעה פסיבית מתאימה במיוחד למי שרוצה לבנות חיסכון לטווח ארוך בלי להקדיש לכך זמן רב. היא פשוטה להבנה, זולה יחסית ומאפשרת להתמקד בדבר החשוב באמת: הפקדה קבועה לאורך זמן. משקיעים רבים בוחרים בשיטה שבה מפקידים סכום קבוע מדי חודש בקרן מחקה רחבה, בלי לנסות לתזמן את השוק.
ניהול אקטיבי עשוי להתאים למי שמחפש חשיפה לתחומים מסוימים שבהם יש מקום ליתרון מחקרי, כמו שווקים קטנים או פחות יעילים, או למי שמעדיף שמישהו אחר יקבל החלטות עבורו ומוכן לשלם על כך. יש גם משקיעים שמשלבים: ליבת תיק פסיבית רחבה, ולצידה חלק קטן יותר בניהול אקטיבי או בהשקעות ממוקדות.
הטעויות שכדאי להכיר
גם בהשקעה פסיבית אפשר לטעות. הטעות הנפוצה ביותר היא לא בבחירת הקרן אלא בהתנהגות: מכירה בבהלה כשהשוק יורד, וקנייה בהתלהבות כשהוא עולה. ההתנהגות הזו מביאה משקיעים לקנות ביוקר ולמכור בזול, ופוגעת בתשואה יותר מכל הבדל בדמי ניהול.
טעות נוספת היא חוסר פיזור, למשל השקעה של כל הכסף במדד מקומי אחד או בסקטור אחד שנראה מבטיח. כדאי גם להתאים את רמת הסיכון לאופק ההשקעה: כסף שתצטרכו בעוד שנה לא צריך להיות מושקע במניות. מכיוון שכל מצב אישי שונה, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות מורשה לפני בניית תיק, במיוחד כשמדובר בסכומים משמעותיים.
מה עם קופות הגמל וקרנות ההשתלמות
חשוב לזכור שגם החיסכון הפנסיוני שלכם מושקע בשוק ההון, ושגם שם ניתן לבחור מסלולים שונים. בשנים האחרונות התרחב היצע המסלולים המחקים מדדים בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל, לצד המסלולים הכלליים המנוהלים באופן אקטיבי. כדאי לבדוק באיזה מסלול נמצא הכסף שלכם, מה דמי הניהול ואם המסלול מתאים לגילכם.
איך מתחילים בפועל
למי שהחליט לנסות השקעה פסיבית, הצעד הראשון הוא לפתוח חשבון מסחר ולהשוות בין העמלות של הגופים השונים. חשוב לבדוק לא רק את עמלת הקנייה, אלא גם דמי משמרת חודשיים ועמלות מינימום, שבהשקעות של סכומים קטנים עלולות להיות משמעותיות מאוד.
הצעד השני הוא לבחור מדד. רוב המשקיעים מתחילים במדד רחב, מקומי או עולמי, ולא במדדים צרים של ענף מסוים. הצעד השלישי, והחשוב ביותר, הוא להחליט על סכום חודשי קבוע ועל תדירות, ולהיצמד אליה גם כשהכותרות בחדשות מלחיצות. משקיעים רבים מגדירים הוראת קנייה חודשית קבועה בדיוק כדי להוציא את הרגש מהמשוואה. ולבסוף, כדאי לקבוע מועד שנתי אחד לבדיקת התיק ולאיזון מחדש, במקום לבדוק אותו כל יום.
השפעת המיסוי על הבחירה
שיקול נוסף שכדאי להכיר הוא המיסוי. בהשקעה ישירה בשוק ההון משלמים מס רווחי הון על הרווח הריאלי בעת המכירה, ולכן תיק שמבוצעות בו קניות ומכירות רבות עלול להוביל לתשלומי מס תכופים יותר. בהשקעה דרך קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות, כללי המיסוי שונים ולעתים מיטיבים. כדאי לבחון את ההשלכות עם יועץ מס או יועץ השקעות לפני שמחליטים באיזה מסגרת להשקיע.
לסיכום
הוויכוח בין השקעה פסיבית לאקטיבית לא יוכרע בקרוב, אבל עבור רוב המשקיעים המתחילים, קרנות מחקות זולות ורחבות מהוות נקודת פתיחה הגיונית. המפתח להצלחה בהשקעות ארוכות טווח הוא שילוב של עלויות נמוכות, פיזור רחב, משמעת והתמדה. ובכל מקרה, השקעה מתחילה בהבנה, ולכן כדאי להכיר את המוצרים לפני שמפקידים בהם שקל.