שעון קיץ ושעון חורף בישראל: למה מזיזים את השעון ואיך זה משפיע עלינו
פעמיים בשנה ישראלים מזיזים את השעון. הסבר על ההיסטוריה של שעון הקיץ, הוויכוח הציבורי סביבו וההשפעה שלו על השינה והבריאות.
פעמיים בשנה, בלילה אחד באביב ובלילה אחד בסתיו, מיליוני ישראלים מתעוררים ומגלים שהשעה במכשיר הטלפון כבר התעדכנה מעצמה, בעוד שהשעון במטבח וברכב עדיין מראה זמן אחר. המעבר בין שעון חורף לשעון קיץ הפך לחלק מהשגרה, אבל מאחוריו עומד סיפור ארוך של ויכוחים ציבוריים, שיקולים כלכליים, דתיים ובריאותיים. מה בעצם קורה כשאנחנו מזיזים את השעון, למה עושים את זה, ואיך זה משפיע על הגוף שלנו?
הרעיון שמאחורי שעון הקיץ
הרעיון הבסיסי פשוט: בקיץ השמש זורחת מוקדם מאוד, בשעות שבהן רוב האנשים עדיין ישנים. כשמקדימים את השעון בשעה, השעות המוארות עוברות במידה מסוימת מהבוקר המוקדם אל הערב, שבו רוב האנשים ערים ופעילים. כך מנצלים טוב יותר את אור היום, ולפי התומכים בשיטה גם חוסכים בחשמל לתאורה.
השיטה התפשטה בעולם בעיקר במאה העשרים, בתקופות של מלחמות ומשברי אנרגיה, כאשר מדינות חיפשו דרכים לחסוך בדלק ובחשמל. עם השנים התברר שהחיסכון באנרגיה מורכב יותר ממה שנראה בתחילה, משום שהשימוש במזגנים ובמכשירים חשמליים השתנה. ובכל זאת, מדינות רבות ממשיכות להפעיל את השיטה, בעיקר משיקולים של איכות חיים ופנאי בשעות הערב. ערבים ארוכים ומוארים מאפשרים לצאת לטייל, לשחק בפארק, לשבת בבתי קפה ולעסוק בספורט אחרי שעות העבודה, ובענפי המסחר והתיירות רואים בכך יתרון ברור.
הוויכוח הישראלי
בישראל, הנושא היה במשך שנים רבות אחד מסלעי המחלוקת המוכרים בין קבוצות שונות בחברה. אחת הסוגיות המרכזיות הייתה מועד החזרה לשעון חורף בתקופת החגים בסתיו. מעבר מוקדם לשעון חורף הקל על מי שמתפללים בשעות הבוקר המוקדמות בימי הסליחות ועל הצמים ביום הכיפורים, שהצום שלהם מסתיים בשעה מוקדמת יותר לפי השעון. מנגד, רבים טענו שהמעבר המוקדם מקצר את ערבי הסתיו ופוגע בפעילות הפנאי, בכלכלה ובבטיחות בדרכים.
לאחר שנים של דיונים, החקיקה עודכנה כך ששעון הקיץ בישראל נמשך תקופה ארוכה יותר, והתאים את עצמו במידה רבה למקובל באירופה. בכל זאת, הוויכוח לא נעלם לחלוטין, ומדי פעם עולות הצעות לשנות את המועדים או לבטל את המעבר בכלל. מי שרוצה לדעת את המועדים המדויקים של כל שנה יכול למצוא אותם בפרסומים הרשמיים, משום שהם נקבעים לפי כללים שעשויים להשתנות.
הדיון העולמי: לבטל או להשאיר
בשנים האחרונות מתנהל גם בעולם דיון ער סביב השאלה האם יש עדיין טעם בהזזת השעונים. במדינות שונות הועלו הצעות לבטל את המעבר ולקבוע שעה אחת קבועה לכל השנה. הקושי הוא להחליט איזו שעה תיבחר: שעון קיץ קבוע ייתן ערבים ארוכים אבל בקרים חשוכים בחורף, ושעון חורף קבוע ייתן בקרים מוארים אבל ערבי קיץ שמתקצרים.
חוקרי שינה רבים נוטים להעדיף זמן קבוע שקרוב יותר לזמן השמש הטבעי, כלומר לשעון החורף, בטענה שהוא מתאים יותר לשעון הביולוגי. מנגד, גורמים בתחומי המסחר, התיירות והפנאי מעדיפים ערבים מוארים. בינתיים, ברוב המדינות שמפעילות את השיטה, המצב נותר בעינו.
איך המעבר משפיע על הגוף
לגוף שלנו יש שעון פנימי, המכונה השעון הביולוגי או המקצב הצירקדי, שמווסת את השינה, הערנות, ההורמונים וחום הגוף. השעון הזה מכויל בעיקר לפי האור. כשמזיזים את השעה החברתית בבת אחת, נוצר פער קטן בין השעון הפנימי לבין לוח הזמנים בפועל, בדומה לג׳ט לג קל.
המעבר לשעון קיץ, שבו מאבדים שעה, נחשב בדרך כלל לקשה יותר. בימים הראשונים אנשים רבים מדווחים על עייפות, קושי להירדם בזמן וירידה בריכוז. אצל רוב האנשים ההסתגלות לוקחת כמה ימים, אך אצל ילדים קטנים, קשישים ואנשים עם הפרעות שינה היא עשויה להימשך זמן רב יותר. המעבר לשעון חורף נחשב בדרך כלל לקל יותר, אם כי גם הוא משבש את השגרה, בעיקר אצל פעוטות שמתעוררים מוקדם מתמיד.
טיפים להסתגלות קלה יותר
אפשר להקל על הגוף בכמה צעדים פשוטים, שמומלץ להתחיל בהם כמה ימים לפני המעבר:
- להזיז את שעת השינה וההשכמה ברבע שעה בכל יום, בהדרגה.
- להיחשף לאור יום בבוקר, למשל בהליכה קצרה בחוץ, כדי לכייל את השעון הפנימי.
- להימנע ממסכים ומאור חזק בשעות שלפני השינה.
- להפחית קפאין בשעות אחר הצהריים.
- לשמור על שעות ארוחה קבועות, שגם הן עוזרות לגוף להתמצא.
- אצל ילדים, להתאים בהדרגה את שעת ההשכבה ולשמור על טקס שינה קבוע.
מי שסובל מבעיות שינה מתמשכות, או מרגיש שההסתגלות לא עוברת גם אחרי כמה שבועות, כדאי שיתייעץ עם רופא המשפחה או עם מומחה לשינה.
בטיחות בדרכים ובחיי היומיום
בימים שאחרי המעבר יש לשים לב במיוחד לנהיגה. עייפות, שינוי בשעות האור והחושך בזמן הנסיעה לעבודה ושיבוש השגרה עלולים להשפיע על הערנות. נהגים צריכים להיות מודעים לכך שבשעות הבוקר או הערב, שעד לאחרונה היו מוארות, עשוי להיות כעת חשוך, ולהולכי רגל ולרוכבי אופניים קשה יותר לראות ולהיראות.
גם מקומות עבודה ומוסדות חינוך מושפעים מהמעבר. בתי ספר וגנים מתאימים לעתים את שעות הפעילות בחוץ, ומעסיקים שמנהלים צוותים בכמה מדינות צריכים לזכור שמועדי המעבר בעולם אינם זהים, ולכן במשך כמה ימים או שבועות הפרשי השעות בין ישראל למדינות אחרות משתנים.
גם בחיי היומיום כדאי לבדוק את השעונים במכשירים שאינם מתעדכנים אוטומטית: ברכב, בתנור, במערכות השקיה ובשעוני שבת. לא פעם, מתזמן של דוד שמש או מערכת השקיה שלא עודכנו יפעלו בשעה הלא נכונה במשך שבועות.
לסיכום, הזזת השעון היא החלטה חברתית שמשפיעה על כולנו, גם אם היא נראית טכנית. היא משלבת שיקולים של אנרגיה, כלכלה, דת, בריאות ופנאי, ולכן אין פלא שהוויכוח סביבה נמשך שנים. עד שתתקבל הכרעה אחרת, הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא להתכונן מראש, לתת לגוף זמן להסתגל ולנצל את הערבים הארוכים של הקיץ במיטבם.
